הכאב של החלק החסר

כשמאיה הגיעה אלי, זה נראה בתחילה שהקושי טמון בעובדה שהלידה הסתיימה בניתוח קיסרי. שהכאב העיקרי קשור לעובדה שהיא לא ילדה לידה רגילה. שהיא לא ילדה בעצמה. 
אבל כשעבדנו עם הסיפור, החסר העצום שהופיע היה בעצם על הרגע שאחרי.  על הרגע בו שלפו את התינוק מתוכה, והיא הרגישה שאין לה תינוק בתוך הגוף אבל גם אין לה תינוק על הגוף. הכאב נכח בתחושה של הגוף שהתרוקן מבפנים ומחכה להתמלא שוב עם תחושת התינוק עליו, הידיים שמחפשות את מה לחבק, השתוללות של ההתרגשות,ציפייה ואהבה שמחפשות נואשות לאן לפנות .
"לקחו לי את התינוק", היא כואבת.  "לקחו לי את הרגע הזה. את הרגע שכל כך חיכיתי לו, להרגיש אותו.  מישהו אחר חיבק את התינוק שלי כשהוא נולד"

גם אצל מאיה , הזיהוי הביא להכרות עם אזור הכאב, שאיפשר לסיפור להגיע, ויצר הזדמנות לשינוי. 
עכשיו יכול לבוא הכעס. הכעס שהיא לא נתנה לו מקום עד כה. כעס על כל מי שהיה שם , כעס על כל מי שלא דאג לה ברגעים האלה.   וזה לא היה פשוט. היא לא רצתה לכעוס עליהם, על הקרובים אליה, שתמכו בה באותם רגעים. היא פחדה לכעוס עליהם. 

הגוף אוגר את כל מה שנעצר בתוכנו. את כל מה שהיה מפחיד מדי לומר, לחשוב עליו, להרגיש אותו. 
ד"ר פיטר לוין [1] מצא שכשאדם חווה אירוע בו, מסיבה כלשהיא, התגובה הטבעית של האדם שובשה או נעצרה, נוצר מצב בו התהליך שהיה אמור לקרות, התהליך שהמערכת התכוננה לבצע, לא השלים את עצמו. כלומר, האנרגיה של התגובה שלא יצאה לפועל נשארת 'כלואה' בתוך המערכת. ואנרגיה כלואה מחפשת להשתחרר, מחפשת להתבטא ומייצרת סימפטומים גופניים, רגשיים או נפשיים.  

ד"ר לוין פיתח גישה טיפולית הנקראת [2] Somatic Experiencing) SE) שעובדת דרך הקשר עם תחושות הגוף כדי לאפשר לאנרגיה האצורה הזו שלא ניתנה לה ההזדמנות לבטא את עצמה  - להתבטא. 
אני מוצאת שהכלי הזה מביא לאפשרות למגע עם מה שמפריע לזרם החיים להמשיך,  ללא הצורך להתעמת עם כל פרטי הסיפור. מאיה עבדה עם תחושת החסר, עם הכעס שהתעורר, ויצרנו זמן מיוחד שהוקדש כדי להתאבל על הרגעים שנמנעו ממנה.  דרך הקשר עם תחושות הגוף, לאט לאט,  המפגש שלה עם סיפור הלידה השתנה. משהו קרה. 
בהתבוננות על הלידה הקרובה, היא כבר הצליחה לראות את כל אפשרויות הלידה: לידה ואגינלית או  ניתוח קיסרי, טבעית או עם אפידורל,  מבלי שהגוף כולו יתכווץ יתנגד או ירצה לברוח.

עכשיו אחרי שסיכמה עם הרופא הפרטי את כל הפרטים שחשובים לה לגבי ההתנהלות ברגעים הראשונים אחרי הלידה - גם במידה וזה יהיה קיסרי – עכשיו הלידה יכולה הייתה להתחיל, הגוף הסכים להיפתח.  

​

​

1. לוין, פיטר, להעיר את הנמר- מרפאים את הטראומה, הוצאת אסטרולוג

2. רוס, ג'ינה, ממערבולת הטראומה למערבולת ההחלמה, הוצאת נורד